הפרק שלי

רוחניות, אושר ושמחה

No public Twitter messages.

Facebook
RSS

שאלון אופי שעניתי עליו בזכות הקבוצה בפייסבוק: חושבים טוב – שאלות ותשובות על פסיכולוגיה

השאלות מפי יהודית כץ:

האם אתם איפה שרציתם להיות בשלב זה של חייכם?

בילדותי רציתי מאוד להיות שחקן. כזה ששר ומדקלם טקסטים על במות. היום אני מבין שכבר אין צורך במחיאות כפיים כל הזמן. כי בורא עולם צופה בך. וכשאתה עושה התבודדות כמו שצריך ומקשר את עצמך לכל הצדיקים האמיתיים בדורנו ולכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר. אז אתה מבין שאתה לא לבד. תמיד יש שמקשיב לך ואוהב אותך. אין דבר כזה יהודי שנשאר לבד. עמיר בניון שר בשיר "געגוע": "אם הייאוש בא לקראתך – אל תיתן לו יד, התחבר לנשמתך ולא תהיה לבד". בעבר בשביל לא להיות לבד עבדתי מאוד קשה כדי לקבל מחיאות כפיים. ואני שמח מאוד שנעלם אצלי הצורך לרצות אנשים כל הזמן. הצורך שלי כיום הוא אחר. הצורך להיות שלם עם עצמי, ולבצע את השליחות שלי כמו שצריך.


האם יש דבר מה שאתם מתחרטים שלא עשיתם כתוצאה מפחד?

יש כמה חברים שבא לי סתם ככה לצלצל אליהם ולהגיד להם כמה אני אוהב אותם. אני נקשר מהר לאנשים והפרידה מהם כואבת. שירתו איתי בצבא חבר'ה מדהימים. אבל המרחק הגיאוגרפי ניתק את הקשר. למדתי מכל אחד הרבה דברים. בא לי לדבר איתם יותר. אבל אני מפחד שזה ייראה מוזר. מקווה לשפר את הביטחון העצמי שלי בקטע הזה. אני בטוח שהשיחה תשמח אותם.

עוד דבר שאני מתחרט עליו זה כשלא הבעתי את הרגשות שלי מתי שהייתי להביע אותם. כששמרתי בפנים. בא לי להחזיר את הרומנטיקה לאופנה. היום הציניות חוגגת.

 

איך אתם מנהלים את הרגשות הקשים שלכם? איך אתם מרגיעים את עצמכם?

מוזיקה טובה, תפילות, ספרי אמונה. הליכות ברגל, התבודדויות, שיחות נפש אם חברים שקרובים אליי


האם יש לכם דפוסים חוזרים במערכות יחסים? האם הדפוס הזה גורם לכם להיות עם בני זוג מתאימים עבורכם?

יש לי מופנמות יתר. שיש לזה צדדים חיוביים ולא חיוביים כאחד. בקשר הבא שלי אני רוצה שהדיאלוג עם הבת זוג יהיה לא פחות חזק מהדיאלוג הפנימי.


באילו דרכים אתם מקשים על מערכות היחסים שלכם?

ממש לא כזה…


מדוע אתם מחזיקים במטרות ובשאיפות שיש לכם?

בילדותי אנשים שהצחיקו ושימחו אותי מאוד עזרו לי בהמון סיטואציות חברתיות. אז אני משתדל להעביר את זה הלאה. את השמחה והאושר. בדיחה טובה שאף אחד לא נעלב ממנה זה הדבר הכי כיף שיש. ובלי קשר לזה – הצורך להצליח בכל תחום – נובע מהרגשה ישנה שהייתה לי בעבר, הרגשה שאין לי משמעות בעולם הזה. אבל תודה רבה לאב הרחמן שהעיר את עיניי. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד פה. לא חייבים להיות טייסים. אבל כל אחד יכול להיות סופר-מן קטן. גם לתת צדקה לעני זה סוג של סופר-מן. גם לשמח בחתונה את החתן ולרקוד איתו במעגלים זה להיות סופר-מן. מילה טובה, מחשבה טובה ומעשה טוב – יוצרים מציאות נפלאה.


מי או מה מונע מכם להיות הגרסה מיטבית שלכם?

חוסר הערכה עצמית. כשאני עושה טעויות אז אני לא מפסיק לשפוט את עצמי. זכורה לי סיטואציה שלא ידעתי להביע את הרגשות שלי בצורה הנכונה כלפי בחורה שמצאה חן בעיניי. הייתי ישיר מדי. וזה לא עובד במציאות כמו שזה עובד בסרטים. במציאות צריך להתנהל בחכמה לאט-לאט. ובגלל זה יש לי צורך להיות מחובר לאמת וללמוד הרבה דברים כדי שאוכל להתנהל בצורה הכי טובה בכל תחום, לא רק בתחום הזוגי. אלא גם במערכת היחסים בין האדם לבורא, היחסים בין לחברו, והיחסים של האדם עם עצמו. ספר ההדרכה הכי טוב – תורת ישראל ופירושיה.


מתי בכיתם בפעם האחרונה ולמה?

יוצא לי לבכות הרבה. בכיתי המון כשדודה שלי נפטרה לאחרונה. אבל הכי כיף זה לבכות מתוך התרגשות. ממקום של הודיה. ליד הים זה הכי כיף!


מה מהווה עבורכם עונג פשוט?

מוזיקה טובה, שחייה בים כמו שהזכרתי, כתיבה במחברת תודות, משולש פיצה, ריקודים לצד מוזיקה טובה ומדיטציה.


מתי אתם מרגישים בודדים?

יש ימים שלא תמיד אני מצליח ליזום שיחה בעת הצורך. שיחה אמיתית. אבל בקרוב זה ישתנה.


איפה אתם מרגישים הכי בבית?

בבית עצמו J וגם בים. זכיתי להיות מזל דגים. וכמובן, במקומות קדושים.


מי משפיע עליכם לטובה ונותן לכם השראה?

הרב שלי, מעדיף להשאיר אותו בעילום שם. יש לו שילוב מדהים של שמחת חיים וחכמה. גם רוגע נפשי שזה מהמם.


על מה הייתם כותבים ספר?

יש לי כמה רעיונות: ספר שירים, וספר של סיפורים קצרים. אולי בעתיד.


האם יש טעויות שאתם חוזרים עליהן?

רוצה לחזור לכושר הגופני שהייתי בו לפני הצבא. אני בזיגזגים כל הזמן. פעם מרזה ופעם משמין. זה כל כך כיף לאכול, אבל מגיע לבת זוג שלי בעל שנראה מעולה. אז אעשה מאמצים בלי נדר גם בעניין הזה.


מה אתם מדמיינים שאנשים אומרים כשהם מרכלים עליכם?

זאת השאלה הכי קשה כרגע. אבל אם יוצא לי לדמיין על זה – אז לא מדובר במחשבות חיוביות. פעם הביקורת החיצונית הזאת פשוט הנחתה אותי איך להתנהג. אבל היום ספרי המוסר הם אלה שנותנים לי השראה. אבל אתייחס לשאלה שלך: קצת קשה לי לכתוב ציטוטים שלמים: אבל אולי חושבים עליי שאני אאוטסיידר או בן-אדם סגור. (מקווה שאני טועה..) מקווה לפתור את זה בזמן הקרוב. אבל חשוב לי שהציבור יידע שבאמת הכוונות שלי טובות. אני אוהב באמת את כולם. יש מעגלים חברתיים שיצא לי להתחכך איתם זמן קצר ומהר מאוד יכולתי להצביע על תכונה חיובית שיש לכל אחד מהם. אנשים זה דבר נפלא. למדתי גם ממי שהיה איתי בסדר וגם עם מי שלא. בסופו של דבר הכל לטובה J

 

באיזה נושא אתם לא מצליחים לקבל ביקורת?

לכל מה שקשור ל"עדיין לא הגעת ליעד", אז מכניס אותי לפלונטר של ביקורת עצמית מוגזמת. מצד אחד צריך להגיע ליעדים, אך מצד שני חשובה ההרגשה שהכל בסדר, ושכולנו אהובים גם אין אנחנו לא מושלמים.


באיזו דרך אתם עדיין האדם שהייתם בתור ילד/ה?

אני עדיין רגיש מאוד כמו פעם. שיש מישהי שמאוד מוצאת חן בעיניי – יש לי פרפרים בבטן. אבל למדתי שזה נובע מציפייה, מסתורין ודמיונות. קשר אמיתי מבוסס על עוד דברים: כמו מכנה משותף, הרגשה של ביטחון, ומציאת חן מציאותית. כל זה צריך להיכנס לי לתת-מודע


באילו תחומים אתם שמחים להיות ״רק טובים מספיק״?

באירועים משפחתיים אני מעדיף להיות מאחורי הקלעים. לא בפרונט. אבל בחתונות – לקרוע את הרחבה! (כשהריקודים נפרדים כמובן. אין יותר ריקוד מעורב)

 

אם הייתה לכם שנה אחת לחיות מהיום, איך הייתם מבלים את 12 החודשים הבאים?

שאלה לא רלוונטית. שנזכה כולנו לחיים ארוכים.


מה עשיתם בפעם האחרונה שהרגשתם שהזמן עצר מלכת?

העבודה שלנו זה תמיד להרגיש ככה. כי שום דבר לא מובן מאליו. משתדל להודות על הכל. אבל אם לסכם במשפט אחד: כשזכיתי להתבונן על חיי ממקום של מבט חיצוני ולהסיק מסקנות מה לעשות להבא. תודה לבורא עולם על ההכוונה הזאת.


על מה אתם מודים להורים שלכם? ואם לא, מדוע?

מודה להורים שלי על זה שתמיד עמדו לצידי גם כשהרגשתי מותקף ולא אהוב, הם השקיעו לא מעט כדי שאקבל חינוך ראוי. הטביעו בי בצורה מאוד דומיננטית אופי שמח, מהם למדתי כמה חשוב להיות נחמד לזולת. כל מי שבא איתם במגע תמיד אהב אותם.


האם אתם באמת מסוגלים לסלוח?

עם השנים אתה לומד לסלוח גם למי שנראה לך שהכי לא מגיע לו. כי הזמן עובר. האנשים מתחלפים. דור הולך ודור בא. אין טעם לנצור בלב רגשות מזיקים. רק אהבה תביא אהבה בסופו של דבר. חייך לעולם העולם יחייך אליך. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

למי אתם פונים כשאתם צריכים עצה או פרספקטיבה על משהו שמעסיק אתכם? ומדוע דווקא הוא?

אני פונה להורים שלי ולרב שלי. מהם לא אשמע מילות ביקורת. רק חמלה, הבנה והכלה.

 

מי באמת מקשיב לכם? האם אתם באמת מקשיבים לאחרים?

הסביבה שבא אני נמצא בשנים האחרונות באמת מקשיבה לי. אני משתדל להקשיב לאחרים כמה שאפשר עם מכשירי השמיעה החדשים שלי.


מי הם האנשים שמוציאים מכם את האני המיטבי שלכם?

נראה לי שכולם.


מה הדבר הנחמד ביותר שעשו עבורכם אי פעם?

כל מי שמחייך תורם לי בצורה בלתי ניתנת לשיעור. זה תמיד מרגש שעוד טוב לב מתגלה לנגד עיניי.


סיפור קצר: חלום שהחזיר אותי לגיל 16, כשהיינו ב

חלמתי חלום. חלום שבו חזרתי לדירה השכורה ההיא באילת, שהתארחנו ...

חמלה עצמית באמצעות כתיבה כדי לחזור לשמחה

שלום לכולם! מה שלומכם? אני שמח מאוד שיש לי את הבלוג ...

בדרך לזוגיות פותחים את הלב

בזמן האחרון גיליתי שהקשבה זה דבר נפלא. ולגרום לבן-אדם שמולי ...

הגבול הדק שבין מציאות מדומה לבין המציאות הא

היום בניגוד לעבר אני מבין שהמלחמה האמיתית היא המלחמה נגד ...

שאלון אופי מהקבוצה בפייסבוק: חושבים טוב - שא

שאלון אופי שעניתי עליו בזכות הקבוצה בפייסבוק: חושבים טוב - ...