הפרק שלי

ספרות ומוזיקה ים-תיכונית

No public Twitter messages.

Facebook
RSS

סיפור קצר שכתבתי על שיחות נפש בין חברים שמחזקים אחד את השני בדרך למטרה האמיתית – זוגיות טובה

"לאן אתה לוקח אותנו?", שאל אותי אביתר כשהגענו לדשא הצמוד למלון הילטון בת"א.

"חכה, אח שלי, זאת הפתעה". כבר הרבה זמן תכננו לנסוע לים.

לפעמים אני אומר לעצמי בלב שכולנו פשוט חייבים את זה לעצמנו. לפחות פעם בחודש לעשות יום כיף וליהנות כמו מינימום שייח סעודי. אבל אני ואביתר אנשים צנועים. אין לנו צורך לטוס לבורגס, מספיקה לנו ישיבה על חוף הים.

זאת הייתה הפעם הראשונה של אביתר בחוף הזה, שנמצא ממש צמוד לחוף מציצים. מרוב התרגשות הוא התחיל ללחוץ ידיים לרוחצים תוך כדי שהוא שר שירים. "איזה כיף פה אחי!", צעק.

גם אני שמחתי ביחד איתו, השלכתי את התיק על החוף ובריצה מהירה הגענו לשפת הים עם ידיים מונפות באוויר כאילו זכינו בווינר. אבל למעשה זכינו במשהו אחר. שמחה שבלב.

"במהרה יבוא עלינו עם משיח, עם משיח בן דוד!" שרנו בקפיצות עם עוד מתרחץ אקראי.

שיחת נפש

במהלך השמחה שלפתי בקבוק יין ומזגתי לשנינו ולמתרחץ הנוסף שישב לא רחוק מאיתנו, הוא הודה לי בחיוך והצטרף אלינו למעגל השמחה. רקדנו במשך דקות ארוכות ואחרי זה התיישבנו על החול.

"אז למה אתם שמחים?", שאל המתרחץ השלישי שמו היה אביר.

"שלומי חוגג פרידה", אביתר ענה בשמי.

חייכתי חיוך רחב שהסגיר אותי.

"טוב, אז ככה. החלטתי סופית להיפרד מהמחשבות על נעמה, ברצון רב. נעמה הייתה בחורה שראיתי פעם אחת בטיול לחוץ לארץ. ומאז היא לא יצאה כל כך מהראש שלי. לא ידעתי למה. מצד אחד, רציתי מאוד להפסיק לחשוב עליה אבל מצד שני נהניתי מהמחשבה עליה", הסברתי.

ואביתר החליט להמשיך: "תבין אחי, לפני שבועיים אני ושלומי עשינו הליכה ברגל בקריית מנחם. וניסיתי לגרום לשלומי להפסיק לחשוב עליה בבת אחת, כמו שרואים מישהי שעולה לאוטובוס ואז יורדת, אז כך גם המחשבות הלא רצוניות. אבל שלומי אמר לי שהוא לא מסוגל להיפרד מזה. אמרתי לו כמעט בכעס שהוא אפילו לא הכיר אותה ושזה לא נורמאלי להיאחז במשהו לא מציאותי"

אביר קטע אותו: "רגע רגע רגע, אתה רוצה להגיד לי שלא יצאתם אפילו פעם אחת אתה ונעמה? אז איך הגעת למצב כזה שאתה חושב על מישהי כל כך הרבה מבלי להכיר אותה?"

לקחתי כמה שניות כדי לנסח את התשובה שאני רוצה:

"קראתי הרבה מאמרים שעזרו לי להבין באופן חד משמעי מה זאת התאהבות. אבל המאמר של אורי לביא ממש תפס אותי. נעמה מבלי שהתכוונה, בדקות ספורות גרמה לי להרגיש שלושה דברים: שאני מעריך את עצמי, שאני מקבל את עצמי, וכמובן תחושה נעימה בלב. בזכותה הדימוי העצמי שלי השתפר. אבל מה זה דימוי עצמי בעצם? דימוי עצמי זה: מה אני חושב שאחרים חושבים שאני. שיש לזה שתי חסרונות: החיסרון הראשון זה שאני לא חי את המציאות שלי, וגם מה יקרה אם לא אקבל ממנה את האישור החיצוני הזה בפעם הבאה? אני בעצם מחפש את התשובה שאני מקובל, אהוב, מוערך וכו' דרכה, בגלל שלרגע היא גרמה לי להרגיש ככה. לכן, אסור לי לחפש את החוסרים שלי דרך מישהו אחר. זה בדיוק כמו ג'יי לנו שיהפוך את כל העולם עד שיקבל 100 אחוז רייטינג בכל רחבי ארה"ב, זה שהוא קיבל פעם אחת זה לא אומר שהוא יהיה עצוב כי אין את זה יותר"

"אז מה קורה איתך עכשיו?", אביר ואביתר שאלו פה אחד.

"מה שגורם לי לשכוח אותה זאת העובדה שאני צריך לשפר את ההערכה העצמית שלי. הערכה עצמית זו ההרגשה הפנימית ביכולת שלי להתמודד עם אתגרי החיים. זה כבר לא קשור לדימוי העצמי שקיבלתי בזכות נעמה. מעכשיו אני מחליט לעבוד על ההערכה העצמית שלי. זה לחבק את עצמי גם כשאני מדבר וגם כשאני שותק. גם שאני צודק וגם כשאני טועה.

כל הזמן אנחנו שופטים את עצמנו, אם אנחנו לא עומדים ביעדים אז קל לנו לכעוס על עצמנו. הגיע הזמן שנקבל את עצמנו ונאהב את עצמנו בלי תנאים, ובלי שום דבר חיצוני. גיליתי על עצמי שחיפשתי עד עכשיו דימוי עצמי גבוה דרך בחורה שאני לא מכיר! אז למדתי שתי דברים: בן אדם צריך הערכה עצמית שתלויה רק בו בלבד ולא בשום דבר חיצוני. ודימוי עצמי זה משהו שלא צריך לעניין אותנו, כי ברגע שיש לנו הערכה עצמית גבוהה אז גם הדימוי העצמי שלנו ישתפר באופן פלאי. והדבר הכי חשוב, מערכת יחסים צריכה להיבנות על בסיס מוצק של חיבור נפשי ועולם משותף, ולא על משהו מסתורי ופנטזיונרי.

חברים יקרים – אני לא מבקש מכם אישור למה שאני אומר, ואני לא שואל אם אני צודק. אני רק רוצה לחבק אתכם ולהודות לכם על ההקשבה, והלוואי ותמיד נאהב את עצמנו ונעריך את עצמנו ללא תנאים עד שנהיה מלאים מבפנים ואז לא נצטרך לחפש את זה בחוץ, ונוכל לנהל מערכת יחסים נורמאלית עם מישהי שבאמת נתחבר אליה מהמקום הנכון. מאחל לכם את כל השמחה שיש בעולם"

"שלומי, אני סומך עליך שתתגבר על כל הסיפורים שבנית לעצמך בראש", אמר לי אביתר.

"היה לי העונג להכיר אתכם, חברים, משמיים קיבלנו את החיבור היפה הזה", אביר המשיך אותו.

זאת הייתה הפעם האחרונה שבכיתי ליד אביתר. הרגשתי שחרור אמיתי. אביתר הושיט לי את היד, לחצתי אותה בחוזקה, הוא אמר לי את המשפט הבא שאזכור אותו כל החיים:

"תפרוק זה טוב. תשחרר כל מה שיושב לך על הנשמה, ואז תבין שבתכל'ס הייתה לך פרשנות שגויה לגביה. הדמעות מנקות את הנשמה ואת הנפש. כשחבר טוב בוכה מולי זה… מחמיא לי"

3 תגובות, בינתיים.

  1. אלון הגיב:

    אחד הסיפורים המרגשים והמחזקים שקראתי! ישר כוח גדול!! 🙂

  2. […] הביתה אחרי השיחת נפש ההיא בחוף הים עם אביתר. יצא לי לחשוב קצת עם עצמי לפני […]


מכתב שכתבתי לבת-זוג העתידית שלי באישון לילה

היי, אני כותב לך מכתב. כן, לא טעית :-) המכתב ...

נסיעה אקראית באוטובוס

זאת הייתה עוד נסיעה בקווי הלילה של אגד, עוד אחת ...

סיפור קצר: שיחת נפש על דימוי עצמי והערכה עצמ

סיפור קצר שכתבתי על שיחות נפש בין חברים שמחזקים אחד ...

סיפור קצר: יום הולדת לנעמה

יש לחברה שלך יום הולדת. חברות שלה רוצות לקנות משהו ...

ראיון עם הסופרת והמשוררת אירית שושני

אירית שושני, ילידית פולין, סופרת ומשוררת, בוגרת החוגים לפילוסופיה ותולדות ...